<h1>ארחות חיים הלכ' גיטין סימן ה'</h1>
<h2>דף סה.</h2>
תשובת שאלה אל הרשב"א ז"ל כבר ראית שכתבתי אני בשם רב האיי ומשמן של גדולי הראשונים שכל אותם הדקדוקים שאמרו שם בפרק המגרש לכתוב כן ולא לכתוב כן אינו אלא כשבא הבעל וערער או שכתב המגרש הבעל בעצמו הגט או שצוה הבעל לסופר לכתוב כן דהשתא יש לחוש שמא בכונה כתב כן כדי לפסלו הא לאו הכי טעות סופר הוא ואין לחוש כ"ש בחסרות דאם כתב לתנסבא בלא ה"א אפילו חסר כל התיבה איני רואה פיסול שהרי יש בו והרי את מותרת לכל אדם וכשאמרנו [גיטין כ"ו ע"א] בכותבי טופסי שצריך לשייר מקום שם האיש והאשה ואמר שמואל אף מקום והרי את מותרת לכל אדם לא אמרו לשייר מקום להתנסבא גם לא היתה שם הקפידה [בלהתנסבא] אלא בין ה"א לאל"ף דלא [לכתוב] לא תנסבא דמשמע לא תינסיב ואפילו הכי אין אנו פוסלין אלא כשבא הבעל וערער. גם באות דבוקה איני רואה כל כך הקפדה אלא מוטב להזהר לכתחלה ואף ממה שאמרו שם (גבר) [גבי] בין שטה לשטה מהו דאקשינן ותיפוק ליה דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ופרקינן לא צריכא דמערי משמע מפשוטן של דברים דמערי כגון נדבקו אותיות דלמטה באותיות דלמעלה כגון צואר של למ"ד דבוק למעלה או רגל הקו"ף דבוק באותיות שלמטה ואפילו הכי כשר עכ"ל. ועוד כתב ז"ל בתשובה אין כותבין שם האיש ושם האשה בשני שטין אלא בשטה אחת והראיה מהאי דאמרינן בפרק אלו טרפות [חולין ס"ה ע"א] דשם אחד כגון כדרלעומר בחד שטה פסקינן ליה בתרי שטין לא פסקינן ליה אלא אי איפסיקא לא מיקריא כתיבה ובגט נמי כתוב וכתב לה עכ"ל.
